טבעת כסף 925 מסתובבת, עם כיתוב אחד מהמשפטים הידועים והמרגשים של שלמה המלך "הכל עובר וגם זה יעבור", בשפה הרוסית.

המשפט "הכל עובר וגם זה יעבור" (בגרסתו הנפוצה והקצרה יותר: "גַם זֶה יַעֲבֹר") הוא תמצית רעיון הארעיות – ההבנה ששום דבר בחיים אינו קבוע.

הכוח האמיתי של המשפט הזה טמון בשימוש הכפול שלו:

1. ברגעי משבר וקושי

כאשר אדם נתקל בצרה, כאב או תקופה קשה, המשפט הזה משמש כמקור אדיר לנחמה ותקווה. הוא מזכיר לנו שגם הסבל הגדול ביותר אינו נצחי. הקושי הנוכחי, מכאיב ככל שיהיה, הוא זמני. הוא יחלוף, והמצב ישתנה. זוהי קריאה לסבלנות ולאמונה בכך שימים טובים יותר יגיעו.

2. ברגעי שמחה והצלחה

כאן טמונה הגאונות של המשפט. הוא משמש גם כתזכורת לענווה ופרופורציה ברגעים של אושר עילאי, הצלחה מסחררת או תחושת כוח. כשאדם נמצא בשיא, המשפט מזכיר לו לא להיסחף בגאווה או בשאננות. גם ההצלחה הזו, השמחה הזו, היא זמנית וחולפת. ההבנה הזו עוזרת לאדם להישאר עם רגליים על הקרקע, להעריך את הרגע הנוכחי, ולא להתייחס להצלחה כמובנת מאליה.

מקור המשפט: האגדה על הטבעת של שלמה

חשוב לציין שהמשפט הזה אינו מופיע כציטוט ישיר של שלמה המלך בספרי התנ"ך (כמו משלי או קהלת). הוא מגיע מתוך אגדה עממית מפורסמת (מדרש) המסופרת עליו:

האגדה מספרת ששלמה המלך, בשיא גדולתו, הרגיש שהוא נתון למצבי רוח קיצוניים – אושר גדול מדי או עצב גדול מדי. הוא ביקש מיועצו הנאמן, בניהו בן יהוידע, למצוא לו טבעת מיוחדת.

"אני רוצה," אמר המלך, "שתמצא לי טבעת שיהיה חרוט עליה משפט כזה, שכאשר אהיה עצוב ואביט בה – אתעודד, וכאשר אהיה שמח ואביט בה – אצטנן ואתאזן."

בניהו חיפש זמן רב, שאל חכמים וצורפים, ולבסוף מצא צורף זקן וחכם שהכין לו טבעת פשוטה ועליה חרט שלוש מילים: "גַם זֶה יַעֲבֹר".

כשהמלך היה עצוב, הוא היה מביט בטבעת, מבין שגם העצב הזה יחלוף, והיה מתנחם. וכשהמלך היה בשיא שמחתו, הוא היה מביט בטבעת, מבין שגם הרגע הזה הוא זמני, והיה מתמלא ענווה ואיזון.

המשפט "גם זה יעבור" הוא כלי רב עוצמה לאיזון נפשי. הוא מלמד אותנו לקבל את טבעם המשתנה של החיים, לא להיאחז בייאוש ברגעים קשים, ולא להיאחז בגאווה ברגעים טובים. זוהי תזכורת נצחית לכך שהחיים הם זרימה מתמדת.